5970 NGC

5970 NGC

גלקסיה ספירלית מסורגת בקבוצת הכוכבים הנחש,חלק מהקבוצה המקומית ,המבנה שלו דומה מאוד לשביל החלב . משתרע על מרחב של 85 שנות אור ,במרחק של 98 שנות אור מכאן ,בעל קוטר של  6000 שנות אור. התגלה ע''י ויליאם הרשל 1784 . בהירות של 11.5 .

2787 NGC

2787 NGC

גלקסיה עדשה סגורה  בקבוצת כוכבים הדובה  הגדולה  במרחק של 25 מיליון שנות אור 7.6 מגה פרסאק מכדור הארץ ,במסה של 36 - 45 מיליון פעם מהשמש , קוטרה כמו כדור הארץ ,וסביבה 100,000 כוכבים קרוב למרכזה .גילה 4500 שנות אור ,התגלתה ע''י ויליאם הרשל בשנת 1788.

4261 NGC

4261 NGC

גלקסיה אליפטית פעילה בקבוצת הכוכבים הבתולה פרוסה על 88,000 שנות אור יש לה חלק פעיל בטבעת טורוס של גז ואבק  בחור שחור שהוא מקור האנרגיה של הקוואזר. הגלקסיה ממוקמת במרחק של 46 מיליון שנות אור .

גלקסיה NGC 3813

3813  NGC 

גלקסיה ספירלית במרחק של 70 מיליון שנות אור מכאן 22 פרסאק ,בקוטר של 6000 שנות אור .התגלתה ע''י ויליאם הרשל בשנת 1874 ,בהירות נראית של 11.7 נמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה  הגדולה  .

 JKCS 041  

מדענים גילו  גלקסיה הכי רחוקה  הידועה בצביר כוכבים הנמצא במרחק של 10.2 מיליארד שנות אור מכאן  התגלתה בטלסקופ אינפרה אדום באנגליה .הכוכב נמצא בקבוצת כוכבים לווייתן, בבהירות של 10.2 .ב-22 באוקטובר 2009 פורסם גילויו של צביר הגלקסיות המרוחק ביותר שהתגלה עד כה, מה שאומר שהוא גם הקדום ביותר מבין אלו שנצפו. הצביר, שקיבל את הכינוי JKCS041, שוכן במרחק של כ-10.2 מיליארד שנות אור מאיתנו, כלומר האור המגיע אלינו ממנו יצא לדרכו כבר לפני 10.2 מיליארד שנה, כשגילו של היקום היה בערך רבע מגילו הנוכחי 13.7 מיליארד שנה.

5426 +5427

5426 +5427

גלקסיה  ספירלית בינרית נמצאת בקבוצת הבתולה , בגיל של 60,000 שנות אור במרחק של 117 מיליון שנות אור ,35.9 פרסאק. בבהירות של 14.7 התגלתה ע''י ברטו מונרד .

עננת אורט OORT CLOUD

עננת אורט  -  OORT CLOUD

עננת אורט משתרעת על פני שטח עצום של כ-20% עד 30% מהמרחק שבין מערכת השמש לבין הכוכב הקרוב ביותר,  פרוקסימה קנטורי הנמצא במרחק של 4 שנות אור ממערכת השמש  , היא מכילה כמאה מיליארד גושי  קרח  ואבק ההופכים לשביטים בשעה שהם מתקרבים אל  השמש ומפתחים את הזנב המוכר שלהם. מסלול של עננת אורט רק כ-30,000 עד 50,000 יחידות אסטרונומיות , שהם [4,500 -  7500מגה ק''מ   ] , מרחק ממוצע ממערכת השמש  . בעננת אורט קיים  כאוס אי סדר. עננת אורט צפויה להימצא במרחק המדהים של פי 10 מזה של העצם סדנה , 1350 מגה ק''מ ממרחק השמש  לכדור הארץ .אין עדיין הסבר מוכח למסלול הזה.

 

גלקסיות M51 NGC 5194

51 M   5194 NGC

גלקסיה ספירלית - מערבולת בקבוצת ונטשי  VENATICI התגלתה בשנת 1781 ע''י שרל מסייר ,בעלת קוטר של 84,600  שנות אור 2594   פרסאק ,במרחק של 80  שנות אור מהשמש ,גיל הצביר 400 מיליון שנה ,המסה שלה פי 40 מיליון ממסת של השמש. בבהירות של 8.4. ריכוז הכוכבים בגלקסיית המערבולת וצפיפותם גדול פי 5,000 מזה שבמערכת השמש שלנו.

 

 

NGC 6475 + M 7

7 M     NGC 6475

גלקסיה ספירלית בצבר תלמי עקרב התגלתה  ע''י ג'ון הרשל בשנת  1834במרחק של 0.8 אלפי שנות אור , 245 פרסאק , בהירות של 4.1 . גיל  כל  הצביר 220 מיליון שנה .

אפסיד

אפוגיאה   APOGEE   

פריגיאה   ‏ PERIGGEE

 אפסיד             APSIS   

הן  האפסידים במסלולו של לוויין טבעי או מלאכותי  סביב כדור הארץ.כלומר הנקודות שבהן נמצא הלוויין במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ אפוגיאה  = אפי

או הקרוב אליו ביותר פריגיאה  = פרי

 

.N.B

עורך ולוקט המידע הזה היה ספרן מקצועי , לשעבר מפקח ספריות במשרד התרבות בירושלים . 

                                     

המפץ הגדול ריאקציה שהתרחשה בשלוש הדקות הראשונות

המפץ הגדול 

לפני 13.7 מיליארדי שנים, מילא הבזק של אור את היקום כולו. זה לא היה קשה, מכיוון שכל היקום היה אז בגודל של נקודה אחת, נטולת ממדים  הוא היה זעיר יותר מנמלה. יותר מתא אנושי. יותר מאטום. כל המסה והאנרגיה של מיליארדי שמשות מתפוצצות היו לכודות באותה נקודה זעירה שקרסה תחת משקלה היא. הכוחות הפיזיקליים יצאו מדעתם באותה נקודה, המכונה גם נקודת סינגולריות מכיוון שבמילים פשוטות – אין לנו מושג מה היו החוקים הפיזיקליים שבתוכה. כל מה שאנו יודעים הוא שבעקבות תהליכים שאינם ברורים לנו עד היום – היא החלה להתרחב.

ההתרחבות הראשונית הייתה מהירה. מהירה מאד. אין הכוונה להתפשטות במרחב, מכיוון שכל המרחב הקיים, כולל ציר הזמן עצמו, נכללו באותה נקודה שהחלה להתרחב. היקום נמתח, כמו יריעת גומי אלסטית ענקית. זה היה המפץ הגדול.

היריעה המתמתחת הכילה את החלל שאנו מכירים כל-כך טוב: את שלושת המימדים של גובה, רוחב ועומק, ואת המימד הנוסף של הזמן. ומה היה קיים מחוץ לאותה יריעה? את זאת איננו יודעים. אנו רק יודעים שהיריעה ממשיכה להתרחב עד היום, בין היתר מתוך כוחו של הפיצוץ הראשוני המקורי שהשתחרר במפץ הגדול. אנו יכולים לדעת זאת מכיוון שהמרחקים בין הגלקסיות הולכים ומתארכים כל העת. לא מכיוון שהן נעות במרחב (למרות שהן אכן נעות) אלא בגלל שהמרחב עצמו נמתח ביניהן, והמרחקים שמפרידים בין גלקסיה לגלקסיה הולכים וגדלים

לאחרונה הוצע מודל חדש למפץ הגדול, לפיו קיים מספר עצום אולי אינסופי של יקומים - , שכל אחד מהם מתרחב במשך עשרות מיליארדי שנים, ואז מתחיל להתכווץ באיטיות מייסרת – עד להגעה למצב של נקודה סינגולארית, ביצה קוסמית המכילה בתוכה את כל האנרגיה והמסה של יקום שלם. נשמע מוכר? נקודה זו תתרחב מחדש בפיצוץ עצום מימדים ותיצור את היקום בו אנו חיים, נלחמים ואוהבים. גם היקום שלנו מתרחב, אך בבוא היום הוא יגיע לנקודה בה היריעה האלסטית תתמתח עד קצה יכולתה – ואז היא תתחיל להתכווץ בחזרה, לנקודה סינגולארית חדשה שתתפוצץ גם היא בתורה. עולם ללא קץ, ללא התחלה.

אפשר להירגע: היקום שלנו לא יתחיל להתכווץ בטרם יחלפו עוד כמה עשרות מיליארדי שנים. פרק זמן עצום בגודלו, עת יכבו כל השמשות והאנטרופיה תשלוט בחלל השחור. בני-האדם ייכחדו זמן רב לפני כן.

הריאקציה החשובה והמהירה ביותר שהתרחשה בשלוש הדקות הראשונות לחיי היקום היא בעירת מימן להליום. במצב זה נמשכו האלקטרונים החופשיים, הטעונים במטען שלילי, אל גרעיני האטומים, הטעונים במטען חיובי, והחומר עבר רה-קומבינציה (שחבור) והפך ניטרלי. עבור מימן והליום, מרכיביו העיקריים של החמר הבראשיתי, התרחש תהליך השחבור בטמפרטורה של כ-4000 מעלות קלווין, כאשר היה גילו של היקום כ-200,000 שנה

אנדרומדה 31 M

אנדרומדה   31  M

לפי הערכה, מרחקה של הגלקסיה אנדרומדה מכדור-הארץ הוא 2.2-2.5 מיליון שנות אור, ואילו ענני מגלן מרוחקים מאיתנו  - 150,000שנות אור. כפי שראינו, גופים בשמים נוטים להסתדר בקבוצות ובקבוצות-על. כוכבים בודדים נוטים לעיתים להסתפח לתוך צבירי כוכבים המהווים הם עצמם חלק מן הגלקסיה כולה. הגלקסיות עצמן מסודרות בצבירי גלקסיות, וקיימים אף על-צבירי, הכוללים בתוכם מספר צבירי גלקסיות

היא גלקסיה ספירלית, מרחקה מכדור הארץ הוא 2,540,000 שנות אור שהם 778.76 פארסק שנות אור.שקוטרה הוא כ-141,000 שנות אור.קוטרה האמיתי מגיע ל-220,000 שנות אור - יותר מפעמיים קוטרו של שביל החלב. היא הגלקסיה הקרובה ביותר לגלקסיה שלנו שביל החלב . ניתן לראותה ללא ציוד עזר.על פי חישובים  עולה כי באנדרומדה כטריליון  כוכבים פי שניים וחצי יותר מאשר בשביל החלב. עוצמת

ההארה של הגלקסיה היא פי 26 מיליארד מעוצמת ההארה של השמש. גלקסיית אנדרומדה מקיפות לפחות 15 גלקסיות לוויוניות קטנות .ליבת הגלקסיה היא בעלת מסה של כ-6 מיליארד מסות שמש שהם 1,9891 X10בחזקת 30 .                              

מסתה גדולה ממסת כדור הארץ פי 333,000 בקירוב .

גלקסיית אנדרומדה מתקרבת לגלקסיית שביל החלב במהירות של כ-300 ק"מ לשנייה כאלפית ממהירות האור .

המרחק הגדול שבין  כדור הארץ לשמש כ-150,000,000 ק"מ, או יחידה אסטרונומית אחת  -AU כאשר קיימת עובדה שהאור נע במהירות  סופית .

NGC 4472    M 49 

הגלקסיה מרוחקת  60,000 שנות אור מכדור הארץ 

גלקסיה אליפטית התגלתה  ב - 1771 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה, שתיאר אותה כערפילית וקשה לצפייה. בהירותה  8 .4  .בקבוצת בתולה .

מסתה מוערכת פי שבע טריליון שמשות  ממסת שביל החלב.

[טריליון = מיליון מיליונים   12^10*7   ] .

 

,50 M, גלקסיות

50 M -  NGC 2323

נמצא במרחק של כ-3200 שנות אור  מכדור הארץ , מכיל כ- 200 כוכבים. מרבית הכוכבים מרוכזים במחצית הקוטר, הוא צביר של כוכבים קטנים די בהירים . קוטרו הוא כ-20 שנות אור שהם 189.2 טריליון ק''מ. בדרגת בהירות 5,9 . גילו מוערך בכ-80  מיליון שנים.  התגלה ע''י שרל מסיה בשנת 1772.

לאחר המפץ הגדול

המימן הניטראלי החל ליצור כוכבים בגלקסיות הראשונות, שהקרינו אנרגיה ושינו את המימן בחזרה למצב מיונן. החלה יצירת הגלקסיות בתהליך של רהיוניזציה, תוך ניקוי ערפל המימן שמילא את היקום בתקופה המוקדמת ההיא.

אומנן "החומר האפל שמילא את היקום החל למשוך את הגז והאבק ויצר את הגלקסיות הראשונות, כאשר הגלקסיות החלו להיווצר הם יינו את היקום מחדש" ,בערך בזמן של 400 – 600 מיליון שנה אחרי הנקודה הסינגולארית .

"ביקום המוקדם, היו המון קוואזרים – גלעינים פעילים בגלקסיות, שכמה מהן קיבלו את האנרגיה שלהם מחורים שחורים במסה של 10 מיליארד שמשות"  .

"שני חורים שחורים סופר מאסיבים אלה דומים במסתם לקוואזרים צעירים ויתכן שהם החוליה החסרה בין הקוואזרים והחורים השחורים הסופר מאסיביים שאנו רואים היום " .

כ-400 אלף שנה לאחר מכן, הטמפרטורה ירדה, האלקטרונים והפרוטונים חבור יחד ויצרו מימן נטרלי, והערפל התבהר. . מעט לפני מיליארד שנה לאחר המפץ הגדול, המימן הניטראלי החל ליצור כוכבים בגלקסיות הראשונות, שהקרינו אנרגיה ושינו את המימן בחזרה למצב מיונן. החלה יצירת הגלקסיות בתהליך של רהיוניזציה, תוך ניקוי ערפל המימן שמילא את היקום בתקופה המוקדמת ההיא "החומר האפל שמילא את היקום החל למשוך את הגז והאבק ויצר את הגלקסיות הראשונות, כאשר הגלקסיות החלו להיווצר הם יינו את היקום מחדש".

להסתכל אחורנית בזמן ולגלות את הגלקסיה המרוחקת ביותר עד כה. התצפית המאושרת הראשונה של גלקסיה שהופיעה מתוך היוניזציה מחדש של היקום הרהיוניזציה. עידן הרהיוניזציה הוא הדבר המרוחק ביותר בזמן ,שהאסטרונומים יכולים לצפות בו.מאז שנות ה 90 התגלו 550 כוכבי לכת מחוץ למערכת  השמש.

זוהר גושי חיוור

צוות חוקרים מיפן, טוען כי גילה את הגלקסיה הקדומה ביותר שזוהתה עד כה.

התגלית השנייה מרנינה  ,מצהילה היא של טלסקופ החלל "שפיצר" שתיעד גושים של אור שמקורם, כול הנראה, בתהליכים שהתרחשו בקירוב להיווצרות היקום.

אכן החוקרים איתרו את הגלקסיה העתיקה שנוצרה לפני כ-13 מיליארד שנים – ממש סמוך לזמן שבו אירע המפץ הגדול.

מאחר שלאור מהירות קבועה וסופית [ 299,792.458 קילומטרים לשנייה], המדידה אפשרה התבוננות אל העבר הרחוק מאוד.

הגילוי של טלסקופ "שפיצר" גם מעניין לא פחות, אולי אפילו יותר. מדובר במה שמדעני הפרויקט כינוי " זוהר גושי חיוור " שהופץ, לפי ההערכות, הגופים האנרגטיים הראשונים שפעלו ביקום בעת המפץ הגדול.

.N.B

עורך ולוקט המידע הזה היה ספרן מקצועי , לשעבר מפקח ספריות במשרד התרבות בירושלים . 

פענוח החומר האפל

אחת הבעיות החשובות ביותר באסטרופיזיקה הוא פענוח הרכבו של החומר האפל.החומר האפל והאנרגיה האפלה מהווים כ- 96% מן המסה של היקום . 3.6% של חומר בריוני אפל. 0.4% חומר בריוני קורן ביחד 100% חומר.

בגלקסיות אליפטיות קיימת תנועה מן המרכז והחוצה, על-פי גישה זו, מהירותם של הכוכבים בגלקסיות אליפטיות גבוהה מאוד ולכן גם בהן מתחייב קיומו של חומר אפל. שאינה מתגלה בקלות.

[ באפקט דופלר המשמש להערכת המהירות והכיוון של גופים רחוקים].      חומר אפל הוא חומר שאינו נצפה באופן ישיר,החומר האפל לא פועל על קרינה אלקטרומגנטית הוא לא פולט קרינה ,לא בולע ולא משקף אותה, לכן לא ניתן לצפות בו באופן ישיר.

מדידת מרחקים - פארסק מהווה מרחק עצום לפי קנה-המידה שלנו, בקנה-המידה של היקום הוא יחידה קטנה. כך, למשל, המרחק של הגלקסיות מאיתנו הוא :

פרוקסימה קנטאורי הוא 1.34 פארסק.

אנדרומדה הוא כ-780,000 פארסק.

פארסק אחד  = 3.2616 שנות אור שהם -

[ טריליון ק''מ  X3.2616 = 30.855 ק''מ ] .

על מנת להקל קבעו במדידת מרחקים בין גלקסיות להשתמש במגה - פארסקים.

[ מגה mega מציינת הכפלה ב- 10⁶,  1,000,000 במיליון ].

[גיגה giga מציינת הכפלה ב-10⁹, במיליארד או ב-1,000,000,000.]

 

"שפיצר " לכד את האור העתיק ביותר ביקום

"שפיצר " לכד את האור העתיק ביותר ביקום.

טלסקופ החלל שפיצר צפה אחורנית בזמן וראה מה שהמדענים מכנים  '' זוהר גושי חיוור '' שהפיצו העצמים הראשונים ביקום. עצמים אלה הפיצו את מופעי הזיקוקים הקוסמיים העתיקים ביותר.

זיקוקים אלה היו חיוורים ורחוקים מכדי לזהות את העצם הבודד שאחראי להם, למרות מדובר היה בכוכבים מסיבים או אף חורים שחורים חזקים.

האור הזה יכול להגיע מהיקום הקרוב, מה שאנו לוכדים זה הבהק מעידן עתיק. שפיצר יוצר מפת דרכים עבור הטלסקופ העתידי של נאס"א . שפיצר לכד את התבנית המשותפת של האור האינפרה-אדום, שחשף כי היו אינספור אירועים כאלה.זו אינה הפעם הראשונה בה השתמשו אסטרונומים בשפיצר כדי לחפש את הכוכבים והחורים השחורים הראשונים.

בשנת 2005 הם ראו רמזים לתבנית רחוקה של אור, הידועה בשם קרינת הרקע הקוסמית באינפרה אדום. הם עשו זאת שוב, הפעם בדיוק רב יותר ב-2007.

החוקרים השתמשו בשפיצר כדי להתבונן בשני חלקי שמים אלה במשך למעלה מ-400 שעות בכל אחד.

חברי הצוות הוציאו מכלל חשבון את הכוכבים והגלקסיות הידועים הנמצאים בשטחים הללו. במקום להישאר עם קטע חלל שחור וריק, הם מצאו תבניות חיוורות של אור – המאפיינים הריכולתיים ש היקום באינפרה אדום ברקע הרחוק. הגושים שנצפו בתבנית עקביים עם הדרך שבה

הגושים בתבנית הנצפית עקביים עם הדרך שבה עצמים רחוקים אמורים להיות מגובשים ביחד.

 

אלפא  קנטורי

כוכב בגלקסיית שביל החלב. זהו כוכב משולש -שלושה כוכבים הקשורים זה לזה בכוח-המשיכה. מרחק מכדור-הארץ: כ-4.3 שנות-אור.

אלפא קנטורי אינו כוכב יחיד אלא מערכת של שלושה כוכבים, המקיפים זה את זה.
שלושת הכוכבים נמצאים באותו המרחק מאתנו - כ-4.3 שנות-אור. אולם, מתוך השלושה, הכוכב פרוקסימה קנטורי קרוב אלינו קצת יותר - כ-4.2 שנות-אור יותר מ-20 טריליון ק"מ .

השוו זאת למשל למרחקו של הירח מאיתנו, כארבע מאות אלף קילומטרים, או אפילו למרחקו של הרחוק בכוכבי הלכת במערכת השמש, פלוטו, המצוי במרחק של כשישה מיליארד קילומטרים

יש כוכבים ענקיים שהקוטר שלהם גדול פי 1000 מהשמש ויש קטנים הרבה יותר.

קוטר השמש הוא 1.4 מיליון ק"מ, קוטר כוכב הלכת יופיטר הוא 110 אלף ק"מ וקוטר כדור הארץ הוא 12,756 ק"מ.

כדי להתנתק מכוח המשיכה של כדור הארץ ולהיכנס למסלול בחלל מסביבו, חייבים להגיע ל"מהירות מילוט" שהיא 11.2 ק"מ בשנייה או 40,320 קמ"ש. למשל מהירות המילוט הנדרשת על מנת להתנתק מהירח, קטנה יותר ומגיעה ל 2.4 ק"מ בשנייה ( 8,640 קמ"ש ) בלבד.

על מנת להתנתק מהשמש, חייבים להגיע למהירות של 624 ק"מ בשנייה או 2,246,400 קמ"ש בגלל כוח המשיכה העצום שלה.

במזרח הקדום קושרו כוכבי הלכת לאלים, וגם היוונים והרומאים זיהו את כוכבי הלכת עם האלים שלהם, על כן עד היום כוכבי הלכת קרויים בלשונות המערב על שם האלים הרומיים.

עד לסוף ימי הביניים נחשבו גם השמש והירח לכוכבי לכת הסובבים סביב הארץ. לפי שיטה זו הכירו בני העולם העתיק שבעה כוכבי לכת. במסורת האירופית, ניתנו לחמשת כוכבי הלכת (חוץ מן השמש והירח) שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית-רומית: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר, סטורן.

שמותיהם העבריים של חמשת הכוכבים הללו הם -

כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי.

לאחר המהפכה של קופרניקוס, כשבני האדם הכירו בכך שהארץ סובבת סביב השמש, חדלה השמש מלהיחשב כוכב לכת ואת מקומה תפסה הפלנטה שלנו, הארץ. גם הירח, הסובב סביב הארץ, כבר לא נתפס יותר ככוכב לכת בפני עצמו. ששת כוכבי הלכת שהיו ידועים מאז הם אפוא: כוכב, נוגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי.

לאחר המצאת הטלסקופ נתגלו שני כוכבי לכת נוספים ולפי המסורת המערבית ניתנו גם להם שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית-רומית: אורנוס – אל השמים, ונפטון – אל  הים.

נוגה וצדק, הם פלנטות שאינן מפיקות אור ,כך גם כדור הארץ. התצפית בהם מתאפשרת רק הודות לאורה של השמש, המוחזר מפניהם. האשליה כי הללו כוכבים גדולים בעלי עוצמת הארה גבוהה מתקבלת בגלל קרבתם הגדולה באופן יחסי  לכדור הארץ.

להמחשה .יחידה  אסטרונומית  AU  = 149.6 מיליון ק''מ .שנת אור אחת  = 9,461 טריליון ק''מ .פרסאק = 3.2616 שנות אור .

צביר הכוכבים M 11 NGC 6705

צביר הכוכבים 11 M, או NGC 6705

קוטרו של הצביר ברווז הבר הוא כ-50 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-6,000 שנות אור. הצביר התגלה ע''י גוטפריד קירך בשנת  1681הצביר עשיר וצפוף ביחס לצבירים פתוחים ומכיל כ- 2,900 כוכבים, לצביר דרגת בהירות 6.3. גילו המשוער כ-  250 מיליון שנה. הצביר מתרחק במהירות של 22 ק''מ לשנייה ,הצביר מרוחק כ- 5600 - 6000 שנות אור. צביר ברווז הבר - קוטרו של צביר ברווז הבר הוא כ-50 שנות אור  שהם  473 טריליון ק''מ ממערכת השמש , מרוחק כ-6,000 שנות אור  ,התגלה    ב – 1681 ע''י גוטפרי קירך , דרגת בהירות 6.3, מכיל  כ- 2900 כוכבים,  כ''כ ניתן לצפות בצביר הכולל כ-500 כוכבים מדרגת בהירות 14 , אחד הצבירים הפתוחים העשירים ביותר המוכרים לנו כיום. גילו מוערך ב -250 מיליון שנה.

גלקסיה בצביר כוכבים  במרחק של 6000-5000 שנות אור, בקוטר של 50 שנות אור שהם  473 טריליון ק''מ כוכבים ,בקבוצת ברווז הבר במערכת השמש .הצביר התגלה  בשנת 1681 ע''י גוטפרי קירך דרגת ,מכיל כ 3000 כוכבים  בבהירות של 8.5 . כ''כ ניתן לצפות בצביר הכולל כ-500 כוכבים מדרגת בהירות 14 ,זהו אחד הצבירים הפתוחים העשירים ביותר המוכרים לנו כיום.  גילו המשוער 250 מיליון שנים .הצביר הכי זוהר בגלקסיה .

גילוי כוכב B12 WASP ,

כוכב הלכת   B   12

גילוי כוכב הלכת WASP 12- b  מפתיע מכיוון שלענקי הגז בחצר האחורית שלנו יש מגנטוספירות חזקות במיוחד בכוכב WASP 12 שהיא שמש צהובה מסוג G הדומה לשמש שלנו .הכוכב  מצוי במרחק של 870 שנות אור מכדור הארץ.
כוכב הלכת  WASP 12 B  מקיף אותה במרחק של 3.4 מיליון קילומטרים בלבד בתקופת שיא של 26 שעות. בהשוואה למשל למסלולו של כוכב חמה הנמשך 88 ימים והוא מרוחק מהשמש 46 מיליון קילומטר. בהשוואה  למסלולו של כוכב חמה הנמשך 88 ימים והוא מרוחק מהשמש  46 - 58 מיליון קילומטר במסלול אליפטי. הוא בעל קוטר של 4,878 ק"מ בקו-המשווה,יש לו  הרכב סלעי, ללא אטמוספרה. הטמפרטורה שלו בצד האפל  183- מעלות, בצד המואר 427 מעלות. מהירותו מגיעה ל-170,000 ק"מ בשעה .לכן כמו כוכבי הלכת עצמם, גילוי מגנוטספירה מחוץ למערכת השמש אינו מהווה הפתעה.